עמדות וידיעות הציבור בנוגע לביטוחי בריאות קולקטיביים - פרופ' זיו רייך
מטרת חוק ביטוח ממלכתי, חוק הנחקק בשנות התשעים של המאה הקודמת, הייתה להביא לידי יעילותה של המערכת הבריאות בישראל, כמו גם הרצון להביא לידי יתר שוויון במתן שירותי רפואה בישראל, וזאת לאור הפערים שנפערו, בין אלה שיש להם לבין אלו שאין להם את היכולת לממן שירותי רפואה טובים. במהלך הזמן, חוק זה נשחק ועמו גם הישגיו, זאת בתקופה שהפרטה של שירותים רפואיים והתשלום עליהם הינם חזות הכל. בעיות המימון החסר לעדכון סל הבריאות, תשלומי ההשתתפות וחוסר הנגישות, יוצרים התנגשות בין חוק ביטוח בריאות הממלכתי לחוק זכויות החולה, אשר נועד להבטיח טיפול רפואי נאות, שמירה על כבוד המטופל, העדר אפליה בין מטופלים ועוד. כאשר בעבר, טרם חוקק חוק ביטוח ממלכתי, ריחפה אווירה של רגרסיה תמידית באוויר, קרי, השירותים שניתנו לחולה הלכו והתמעטו, האלטרנטיבה הקיימת הייתה המעבר לשירותי בריאות פרטיים, ובמילים אחרות, דה-פקטו שירותי הבריאות הפכו למעשה למופרטים. במקרים שכאלה נקלע הרופא לדילמה - האם להעניק שירותים רפואיים, על פי הצו כלכלי המוכתב על ידי הקופה בה הוא עובד והמנוגד לשבועתו, או לתת למטופל את הטיפול האמיתי לו זקוק החולה.
פרופ' זיו רייך, במחקר על ביטוח מקיף שנערך, נסקרו 211 מבוטחים מקבוצות אוכלוסייה שונות, בגילאים שונים, הנוהגים במכוניות בטווח מחירים רחב
הנהגים מתעקשים על ביטוח מקיף - גם כשזה לא משתלם - "TheMarker"
מרבית הנהגים שרכשו ביטוח מקיף לרכב לא ישתמשו בו, אך יחדשו אותו מדי שנה - גם אם אין לו בהכרח הצדקה כלכלית בעוד שלפחות 10% מהמכוניות בישראל לא מבוטחות בביטוח מקיף. במחקר, שנערך בהנחיית דקאן בית הספר לביטוח במכללה, פרופ' זיו רייך, נסקרו 211 מבוטחים מקבוצות אוכלוסייה שונות, בגילאים שונים, הנוהגים במכוניות בטווח מחירים רחב. לפי המחקר, 79% מבעלי הרכב רכשו ביטוח מקיף - ובהם נהגים המתגוררים באזורים מוגנים יחסית מגניבות, כאלה בעלי ותק רב בנהיגה, וגם נהגים שערך מכוניותיהם ממילא נמוך ולכן ביטוח מקיף אינו משתלם עבורם.
במחקר שבוצע על ידי פרופ' זיו רייך, דקאן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה, ושובל פרידריך, עוזרת המחקר, נמצא כי בתהליך הפקת הנספחים והעברתם בין קופות הגמל מתרחשות טעויות רבו
רפורמת הניוד הפנסיוני: המוסדיים מתרשלים, העמיתים מאבדים זכויות- "כלכליסט"
במחקר שבוצע על ידי פרופ' זיו רייך, דקאן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה, ושובל פרידריך, עוזרת המחקר, נמצא כי בתהליך הפקת הנספחים והעברתם בין קופות הגמל מתרחשות טעויות רבות, בנוסף לאיחור בזמנים. לנספחים אלו, המכונים בעגה המקצועית "סדינים", חשיבות רבה ביותר, שכן בהם מוגדרות זכויותיו של החוסך ונקבעים תנאי הפדיון של הכספים בעתיד ואפשרויות הפדיון העומדות בפני המבוטח. לטענת החוקרים, אי־העברת ה"סדין" לקופת הגמל החדשה של העמית או העברתו באופן שגוי או חלקי עלולות להביא לשינוי תמהיל הרכב קבלת הפנסיה בגיל הפרישה.
פרופ' זיו רייך: "הציבור כעדר הולך ורוכש ביטוחים נוספים כשהוא לא מודע הן ליתרונות והן לחסרונות". זיו רייך, שערך את המחקר, סבור שהתשובה היא פשוט כי זה מה שכולם עושים
הישראלים מוציאים מאות ש"ח על ביטוח בריאות בלי לדעת מדוע- "גל"צ"
האם אתם יודעים למה אתם זכאים במסגרת ביטוח הבריאות שלכם? אם כן, אתם במיעוט: רוב מוחלט של הישראלים משלמים מאות שקלים מדי חודש עבור ביטוחי בריאות פרטיים, ואין להם מושג על מה באמת הם מוציאים את הכסף. הדוקטור זיו רייך, שערך את המחקר, סבור שהתשובה היא פשוט כי זה מה שכולם עושים. "הציבור כעדר הולך ורוכש ביטוחים נוספים כשהוא לא מודע הן ליתרונות והן לחסרונות. כשהוא רוצה לקבל את התוצרים הוא לא יודע אם הוא זכאי לקבל אותם או לא", סיפר רייך.
"תהליכי הגבלה עצמית בנהיגה בגיל מתקדם" מחקר שנערך במימון קרן מחקרים בענייני ביטוח ליד איגוד חברות הביטוח בישראל, פרופ' דיאמנט אירן וגב' מי-טל מרגלית, בשיתוף בי"ס לביטוח, המכללה האקדמית נתניה, פרופ' רייך זיו, מכון מדיטון אדם
תהליכי הגבלה עצמית בנהיגה בגיל מתקדם -"קרן מחקרים"
תהליכי הגבלה עצמית בנהיגה בגיל +65, סגנון נהיגה, מצב בריאותי-תפקודי סובייקטיבי ומעורבות בתאונות דרכים
מחקר חדש שערך פרופ' זיו רייך, דיקאן בית הספר לביטוח במכללת נתניה, מלמד על חוסר מעורבות הציבור בפרטי החיסכון ארוך הטווח | 85% מהנשאלים מודעים שעליהם לחסוך לפנסיה; בפועל רק 32% חוסכים
מחקר: בורות וחוסר הבנה של הציבור בפרטי החיסכון הפנסיוני -"פורטל עדיף"
35% ממשתתפי מחקר חדש בנושא חיסכון פנסיוני העידו על חוסר ידע מהותי והיעדר מעקב אחר ההשקעה הפנסיונית שלהם, כך עולה מהתוצאות שפורסמו היום (א') על ידי פרופ' זיו רייך, דיקאן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. המחקר שנערך בבית הספר לביטוח, יחד עם קבוצת סטודנטים מצטיינים, בחן האם הציבור סבור שהכסף שהוא חוסך כיום לגיל פרישה יספיק לו לשמור על רמת חיים סבירה בעתיד. המחקר כלל סקר מקיף של 10 שאלות, בקרב 100 נשאלים בגילאי 21-65 מרמות הכנסה, השכלה ומגדר שונות.